קרה לכם פעם שהייתם צריכים עזרה במשהו ממש חשוב, ורציתם שרק מישהו שאתם הכי סומכים עליו יעזור לכם, ולא אף אחד אחר? אחרי שבני ישראל טעו בחטא העגל, ה' אמר למשה שהוא ישלח מלאך שיוביל אותם במדבר. אבל משה ממש לא מוכן לוותר על הקשר המיוחד עם ה', והוא מתחיל לדבר איתו מכל הלב כדי לשכנע אותו להישאר איתם.
משה פונה לה' במילה רְאֵה, ומבקש ממנו להסתכל על הצרה של בני ישראל ולא להסתיר מהם את פניו. אחר כך הוא אומר לה', אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה. כלומר, משה מזכיר לה' שעצם זה שהוא מבקש ממנו להמשיך להנהיג את העם, מראה שה' עדיין מעריך אותו וסומך עליו.
ואז משה אומר משפט מפתיע: וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי. משה בעצם טוען שה' לא הודיע לו מי ילך איתם. אבל רגע, הרי ה' כבר אמר לו במפורש שהוא ישלח מלאך! משה בעצם מתכוון לומר לה' שמבחינתו, לשלוח מלאך זו בכלל לא תשובה. הוא לא רוצה שום עזרה ממלאך, הוא רוצה שרק ה' בעצמו ינהיג אותם.
כדי לשכנע את ה', משה מזכיר לו את הקשר הקרוב והמיוחד שיש ביניהם. הוא אומר לה', וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, כלומר, בחרת בי ונתת לי תפקיד חשוב מכל שאר בני האדם, וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי, שזה אומר שה' אוהב את משה ונותן לו יחס מיוחד. משה לא משתמש באהבה הזו בשביל עצמו כדי להיות חשוב יותר מאחרים, אלא מבקש שבזכות החברות הקרובה הזו, ה' יסלח לכולם וימשיך להנהיג את כל העם בעצמו.