קרה לכם פעם שהייתם צריכים לצאת למסע חשוב, אבל הרגשתם שאם מישהו שאתם מאוד אוהבים וסומכים עליו לא יבוא איתכם, המסע פשוט לא יהיה אותו הדבר? כך בדיוק הרגיש משה רבנו. אחרי שעם ישראל עשה חטא גדול וכולם שמעו על כך, משה רצה שכולם גם יראו שה׳ סלח להם. משה פונה לה׳ ושואל וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא, כלומר, איך כל העולם יידע שסלחת לנו ושאנחנו שוב אהובים עליך. המילה אֵפוֹא היא פשוט מילת קישוט שהיו משתמשים בה פעם בשפה העברית כדי להדגיש שאלה.
משה מיד עונה ומסביר שההוכחה הכי טובה לכך שה׳ סלח להם תהיה הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ. משה אומר לה׳ שאם הם יגיעו לארץ ישראל רק בעזרת מלאך, זה ייראה לשאר העמים כמו עוד מלחמה רגילה שבה עם אחד מנצח עם אחר. אבל אם ה׳ בכבודו ובעצמו ילך איתם, ישמור עליהם וינהיג אותם, כולם יבינו שזה מסע אלוהי מיוחד במינו.
כדי להשלים את הבקשה, משה מוסיף ואומר וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ. המילה וְנִפְלִינוּ קשורה למילה פלא וגם למילה הבדלה. משה מבקש מה׳ שעם ישראל יהיה שונה, מופלא ומובדל מכל שאר העמים בעולם. הוא מבקש שה׳ ישרה את הנוכחות הקרובה שלו אך ורק על עם ישראל, ולא על אף אומה אחרת לעולם. ה׳ הקשיב לתפילה המרגשת של משה, הסכים לבקשות שלו, והבטיח שעם ישראל יישאר תמיד העם הנבחר והמיוחד שלו.