יחזקאל, פרק י״ב, פסוק י׳

בתשובה לשאלת העם שניסה להבין את פשר מעשיו הסמליים של הנביא, מבהיר ה' כי המראות הם נבואה ומורה לו אֱמֹר להם את הדברים הבאים. נבואה זו מכוונת אל מלך יהודה צדקיהו, המכונה כאן הַנָּשִׂיא, ועוסקת במושג הַמַּשָּׂא הנושא משמעות כפולה של חזון נבואי ושל המטען הפיזי שהנביא נושא על כתפו. החזון מצביע על מה שעתיד לקרות למלך בִּירוּשָׁלִַם, כאשר יצא ממנה בערב כגולה ויכסה את פניו. עם זאת, הנבואה אינה מוגבלת רק למלך אלא מופנית גם כלפי וְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם, בין אם הכוונה לתושבי העיר ירושלים בלבד ובין אם לכלל בני ישראל החיים ברחבי הארץ.