יחזקאל, פרק י״ד, פסוק כ״ב

קרה לכם פעם שהייתם מאוד עצובים בגלל משהו קשה שקרה, אבל אז גיליתם שהייתה לכך סיבה ממש מוצדקת? בני ישראל שכבר נמצאים בגלות בבבל, רחוקים מהבית, שומעים שירושלים נחרבה והם עצובים ודואגים מאוד. ה' מבשר להם שלמרות הכל, וְהִנֵּה נוֹתְרָה בָּהּ פְּלֵטָה, כלומר בחסדי ה' נשארה בעיר קבוצה של ניצולים. הניצולים האלה הם הַמּוּצָאִים בָּנִים וּבָנוֹת, צעירים שיוצאים מירושלים ונלקחים גם הם לבבל. ה' אומר לגולים הוותיקים הִנָּם יוֹצְאִים אֲלֵיכֶם, הניצולים החדשים ממש עכשיו בדרכם אליכם. כשהם יגיעו, וּרְאִיתֶם אֶת דַּרְכָּם וְאֶת עֲלִילוֹתָם, אתם תפגשו אותם ותראו מקרוב את ההתנהגות והמעשים שלהם. כשתראו שהם עדיין ממשיכים להתנהג בצורה לא טובה ולא שינו את דרכם, יקרה לכם משהו מפתיע. וְנִחַמְתֶּם עַל הָרָעָה, אתם תרגישו נחמה והקלה מסוימת מהצער הגדול שלכם. מתוך המפגש איתם אתם תבינו שהעונש שניתן לירושלים, אֵת כָּל אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עָלֶיהָ, היה מוצדק וראוי בגלל המעשים הרעים שלהם.