תארו לעצמכם שמישהו מנסה לשחק מחבואים, אבל הוא עומד ממש באמצע החדר במקום שכולם יכולים לראות אותו. זה נשמע קצת מצחיק, נכון? לפעמים אנשים מנסים להסתיר את המחשבות שלהם, וחושבים שאפשר להחביא סודות גם מפני ה'. ה' אומר לנביא דַּבֵּר־אוֹתָם, כלומר שעליו לדבר אל האנשים האלה באופן ישיר. מדובר באדם אֲשֶׁר יַעֲלֶה אֶת־גִּלּוּלָיו אֶל־לִבּוֹ, אדם שבתוך הלב והמחשבות שלו עדיין מאמין באלילים שהם עבודה זרה. אותו אדם מסתיר את המחשבות האלו וּבָא אֶל־הַנָּבִיא כדי לשאול את ה' שאלה. הוא מציג את עצמו כאדם תמים וטוב, ומקווה שהנביא לא יגלה את הסוד שבלבו.
בדרך כלל, ה' שופט אותנו רק על המעשים שלנו ולא על המחשבות, אבל עבודה זרה היא דבר כל כך חמור שה' אסר עליו בעצמו במעמד הר סיני. לכן, אפילו רק לחשוב על זה נחשב לדבר רע. ה' מגיב למעשה הזה ואומר נַעֲנֵיתִי לוֹ, כלומר שה' בהחלט יענה לאותו אדם. אבל זאת לא תהיה התשובה שהוא קיווה לקבל. ה' יענה לו כדי לחשוף את הסוד שלו בפני כולם ולהוכיח אותו. בגלל שהוא בָּא אל הנביא בזמן שהוא עדיין שומר את האלילים בלבו, ה' יראה לו שאי אפשר להעמיד פנים ולהסתיר את האמת.