יצא לכם פעם לשים לב איך לפני שמתחילה סופה חזקה, יש עננים אפורים ורוחות שמזהירות אותנו מראש להתכונן? כשהעם חטא מאוד, הגיע עונש על הארץ בצורה של מלחמה גדולה. כשהכתוב משתמש במילה חֶרֶב, הוא לא מתכוון רק לכלי נשק אחד שאנחנו מכירים, אלא לצבא שלם של חיילים שמגיע ממדינה אחרת ופוגע באנשים ובבעלי החיים.
אבל יש משהו שונה מאוד במלחמה לעומת עונשים אחרים, כמו מחלה או חיות רעות, שמגיעים בפתאומיות בלי שום הכנה. למלחמה יש תמיד סימנים מוקדמים. הרבה לפני שהקרבות מתחילים, אנשים שעוברים בדרך מתחילים להעביר שמועות שמלך זר עושה את דרכו לאזור. כשהכתוב אומר וְאָמַרְתִּי, הכוונה היא שהשמועות האלה הן בעצם אזהרה של ה׳. ה׳ משתמש בשמועות הטבעיות האלה כדי להתריע בפני העם, ממש כאילו הוא מדבר אליהם ומבקש מהם לשים לב ולתקן את המעשים שלהם לפני שהצבא הפולש מגיע.