וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים, כלומר בסוף שבעת ימי השתיקה וההמתנה שבהם שהה יחזקאל בקרב הגולים, פורצת ההתגלות האלוהית. ברגע זה וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר כדי לעמת את הנביא עם התנהלותו ולהבהיר לו ששתיקתו היא חטא המסכן את נפשו. ה' מטיל עליו את האחריות לשמש כצופה שתפקידו להזהיר את הרשע לשוב מדרכו הרעה. העברת האזהרה היא חובה קיומית עבור הנביא, שכן אם יימנע מכך ייחשב כמי שהרג את החוטא, ואילו אם ימלא את תפקידו יציל את נפשו שלו, גם אם הרשע יבחר שלא לחזור בתשובה וימות בעוונו.
יחזקאל, פרק ג׳, פסוק ט״ז
וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים {פ}וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.