יחזקאל, פרק ג׳, פסוק כ״ז

מעבר הנביא משתיקה לדיבור יתרחש כאשר יגיע הזמן המתאים וה' יסיים לדבר עמו, ואז וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ אֶפְתַּח אֶת פִּיךָ ויעניק לו רשות ויכולת להתבטא ברהיטות. על הנביא להבהיר כי המסר אינו מליבו אלא נבואה מדויקת שאין בה תוכחת מוסר רגילה, ולכן יכריז וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה'. שליחותו אינה נמדדת בהצלחת השכנוע אלא בעצם מסירת הדברים, ולכן נאמר הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל, כלומר אין לכפות על העם להקשיב אלא להניח להם לבחור. בחירה זו נושאת משמעות קיומית לפיה השומע יחיה והמסרב יחדל מן העולם, ואין טעם בכפייה כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה, כלומר עם מורד שכל לחץ רק יעורר בו התנגדות נוספת.