ה' קוטע את שתיקתו של הנביא ומוכיח אותו על כך שהוא יושב דומם, שכן שתיקה זו מסכנת נפשות. ה' ממנה אותו להיות צֹפֶה רוחני, בדומה לשומר העומד בראש מגדל כדי להתריע מפני אויב מתקרב. אלא שבניגוד לשומר רגיל, כאשר הנביא מתבשר בגזירת פורענות אלוהית, וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, חובתו לפעול ולהעביר את האזהרה לעם. עליו להשמיע את ההתרעה בשמו ובכוחו של ה', וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי, כדי לעורר את הציבור והיחיד לחזור בתשובה ולהינצל מן העונש בטרם יתרחש.
יחזקאל, פרק ג׳, פסוק י״ז
בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.