לאחר שה' סיים את דבריו, וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ כדי להעביר את הנביא אל מקומם של הגולים, בין אם בנשיאה פיזית ובין אם בתוך מראה הנבואה. מסע זה משתלב במראה המרכבה האלוהית העוזבת את המקדש, ומיד לאחריו נשמע קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל המבטא את תנועת המרכבה המסתלקת, וכן רומז לזעזוע הממלכות ולשאון האויבים שיבואו להחריב את ירושלים. מתוך הרעש בוקעת קריאת נחמה האומרת בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה', המלמדת שגם בעת הסתלקות השכינה כבודו אינו נפגם, אלא נותר שלם ואף מתעצם כשהוא מתרחק מהעבודה הזרה. ההכרזה כי כבוד זה נמשך מִמְּקוֹמוֹ אינה מציינת מיקום פיזי, אלא מתארת את מעלתו הרוחנית ושלמות מציאותו של ה', שנותר תמיד מקור הברכה.
יחזקאל, פרק ג׳, פסוק י״ב
וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה מִמְּקוֹמֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.