תארו לעצמכם שאתם נמצאים באמצע סערה חזקה, עם רעש אדיר ורוח שמעיפה אתכם ממקום למקום. זה בדיוק מה שחווה הנביא יחזקאל. הוא מספר שפתאום וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ, כלומר רוח נשאה והרימה אותו. המטרה של הרוח הזו הייתה להעביר אותו אל המקום שבו נמצאים בני ישראל שהורחקו מארצם, מיד אחרי שה' סיים לדבר איתו.
באותו זמן, יחזקאל רואה מראה מדהים של מרכבה שמימית. בגלל שהעם לא התנהג כראוי, ה' כביכול עוזב את בית המקדש ויוצא למסע על המרכבה הזו, שמראה כי ה' שולט לחלוטין על כל הכוחות בעולם. פתאום, יחזקאל שומע קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. הרעש החזק הזה הוא בעצם הצליל של המרכבה האלוהית שזזה ועוזבת את מקומה.
מתוך כל הרעש והסערה, נשמעת קריאה מיוחדת ומרגיעה: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. הקריאה הזו נועדה לעודד את הנביא וללמד אותו משהו חשוב. אפשר היה לחשוב שאם ה' עוזב את בית המקדש, הכבוד שלו חלילה נפגע או הופך לקטן יותר. לכן הקריאה מזכירה שהכבוד של ה' תמיד נשאר שלם, מושלם וגדול בדיוק כפי שהיה. המילה מִמְּקוֹמוֹ לא מתארת מקום רגיל שאפשר למצוא במפה, אלא מסבירה שה' תמיד נמצא במדרגה רוחנית גבוהה ומושלמת, והכבוד שלו לא תלוי בבניין כזה או אחר.