ה' שולח את הנביא אל הגולים בבבל ומצווה עליו ללכת אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל ולהעביר להם את המסר בדיוק כפי שקיבל אותו. הדרישה וְדִבַּרְתָּ בִדְבָרַי מחייבת אותו למסור את נבואות הזעם מבלי לרכך אותן מתוך פחד, ולהדגיש שאלו דברי ה' המקוריים שיש להם כוח מיוחד להשפיע על לב העם. בנוסף, על הנביא לדבר אליהם בלשון הקודש שבה ניתנה הנבואה, ולא בשפות הזרות שאליהן החלו להתרגל. עובדה זו נועדה גם לנסוך בו ביטחון, שכן הוא נשלח אל בני עמו ואינו צריך לחשוש מקשיי הבנה או מהצורך לתרגם את דבריו.
יחזקאל, פרק ג׳, פסוק ד׳
וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָ֗ם לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְדִבַּרְתָּ֥ בִדְבָרַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.