ה' דורש מהנביא לשתוק ולהימנע מדיבור עם העם, דרישה שאינה מתארת אילמות פיזית אלא דימוי לכך שוּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אל חִכֶּךָ, שהוא החלק המצוי מעל הלשון, וכך וְנֶאֱלַמְתָּ. שתיקה מקיפה זו באה לידי ביטוי בכך שוְלֹא תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ, כלומר הנביא מנוע מלהעיר מיוזמתו על מעשים רעים שהוא רואה, בין אם באמצעות נבואה ובין אם בדברי תוכחה הגיוניים ושכליים. הסיבה להשתקה זו היא כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה, שכן מדובר בעם מרדן שבוודאות לא ישמע לתוכחה וימשיך למרוד, ולכן אין כל טעם להשמיעה באוזניו.
יחזקאל, פרק ג׳, פסוק כ״ו
וּלְשֽׁוֹנְךָ֙ אַדְבִּ֣יק אֶל־חִכֶּ֔ךָ וְנֶֽאֱלַ֔מְתָּ וְלֹא־תִהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לְאִ֣ישׁ מוֹכִ֑יחַ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.