קרה לכם פעם שידעתם משהו ממש חשוב שיכול לעזור למישהו, אבל לא אמרתם כלום? יחזקאל הנביא יושב יחד עם האנשים שהוגלו מביתם. הוא כל כך המום ממה שקורה סביבו, עד שהוא פשוט שותק במשך שבוע שלם. המילה מִקְצֵה פירושה בסוף, ולכן המילים וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים מתארות את הרגע שבו הסתיימו שבעת ימי השתיקה וההמתנה של הנביא.
בדיוק אז, ה' מתגלה אל יחזקאל ומסביר לו שהשתיקה הזו היא טעות שיכולה להיות מסוכנת עבורו. ה' אומר ליחזקאל שהתפקיד שלו הוא להיות כמו שומר שצופה למרחקים ומתריע מפני סכנה. האחריות הגדולה שלו היא להעביר את דבר ה' ולהזהיר אנשים שעושים מעשים רעים, כדי שישנו את ההתנהגות שלהם ויצילו את עצמם.
ה' מבהיר ליחזקאל שאם הוא יבחר לשתוק ולא יזהיר אותם, האנשים אמנם יישאו בתוצאות של המעשים הרעים שלהם, אבל גם יחזקאל ייחשב כאחראי לכך שלא ניסה לעזור. לעומת זאת, אם יחזקאל ימלא את תפקידו ויזהיר אותם, אפילו אם הם יבחרו לא להקשיב לו, יחזקאל עשה את הדבר הנכון ושמר על עצמו. מכאן אנחנו לומדים שהתפקיד הכי חשוב של הנביא הוא לא לשתוק, אלא להעביר את המסר של ה' כדי לנסות לעזור לאחרים, ועל ידי כך גם למלא את חובתו.