יצא לכם פעם לעמוד מול הרבה ילדים שהתנגדו למשהו נכון שאמרתם, והרגשתם שאתם צריכים המון אומץ כדי לא לוותר? זה בדיוק המצב של הנביא. ה׳ שולח אותו לדבר אל העם, אבל העם ממש לא רוצה להקשיב. כדי שהנביא לא יישבר, ה׳ מבטיח לתת לו כוח פנימי מיוחד ומשתמש במילה כְּשָׁמִיר. שמיר הוא חומר חזק מאוד, כמו ברזל, שיכול לחתוך סלעים. לאחר מכן מופיעה המילה מִצֹּר שמתארת אבן קשה מאוד. ה׳ בעצם מבטיח לנביא שהמצח שלו, כלומר כוח הרצון והעמידה שלו, יהיה חזק יותר מהעקשנות של העם, ממש כמו שהשמיר חזק ויכול לשבור את הסלע הקשה ביותר. בגלל שה׳ מעניק לו את הכוח הזה, הוא מצווה עליו לֹא־תִירָא מהם, וגם וְלֹא־תֵחַת מפניהם, כלומר לא להיבהל או להרגיש קטן וחלש מולם, גם אם הם רבים וחשובים. בסוף נאמר על העם שהם בֵּית מְרִי. הם אמנם מורדים ומתנגדים, אבל בגלל שהם כאלה אין שום סיבה לכבד אותם או לפחד מהם, וההתנגדות שלהם פשוט לא תצליח לפגוע בנביא.
יחזקאל, פרק ג׳, פסוק ט׳
כְּשָׁמִ֛יר חָזָ֥ק מִצֹּ֖ר נָתַ֣תִּי מִצְחֶ֑ךָ לֹֽא־תִירָ֤א אוֹתָם֙ וְלֹא־תֵחַ֣ת מִפְּנֵיהֶ֔ם כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.