יצא לכם פעם לנסות להבין משהו עמוק מאוד ולהרגיש שאתם חייבים שמישהו יעזור לכם? כשיחזקאל הנביא מקבל את הנבואה, מתואר שהוא אוכל מגילה. כמובן שהוא לא באמת לועס ובולע קלף, אלא זהו משל מיוחד. המילה וַיַּאֲכִילֵנִי בעצם אומרת שה׳ מלמד אותו ושם את דברי הנבואה ממש בתוך פיו, כדי שהם ייכנסו עמוק אל תוך הלב שלו ויעשו אותו חכם. אבל שימו לב למילים וָאֶפְתַּח אֶת־פִּי. יחזקאל מראה לנו כאן משהו חשוב. הוא עושה את הצעד הראשון ופותח את הפה, כדי להראות שהוא מוכן ומקשיב. למרות זאת, הוא לא יכול להגיע למדרגה רוחנית כל כך גבוהה לגמרי לבד. הוא מראה נכונות, ואז ה׳ עוזר לו ונותן לו את הכוח להבין ולקבל את הנבואה.
יחזקאל, פרק ג׳, פסוק ב׳
וָאֶפְתַּ֖ח אֶת־פִּ֑י וַיַּ֣אֲכִילֵ֔נִי אֵ֖ת הַמְּגִלָּ֥ה הַזֹּֽאת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.