מצרים נדונה למפלה מוחלטת, ולכן אנשיה בְּתוֹךְ חַלְלֵי־חֶרֶב יִפֹּלוּ ויחלקו את גורלם של עמים אחרים שהוכרעו במלחמה. הקביעה כי חֶרֶב נִתָּנָה מלמדת שמצרים עצמה מסורה כעת לידי החרב. בסוף הפסוק מופיע הציווי מָשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל־הֲמוֹנֶיהָ, המופנה אל ההורגים וקורא להם לגרור את מצרים ואת המון עמה אל החרב או אל השאול. מנגד, יש המפרשים כי היעד למשיכה אינו מצרים אלא החרב עצמה, שאותה יש לשלוף לקראת המכה.
יחזקאל, פרק ל״ב, פסוק כ׳
בְּת֥וֹךְ חַלְלֵי־חֶ֖רֶב יִפֹּ֑לוּ חֶ֣רֶב נִתָּ֔נָה מׇשְׁכ֥וּ אוֹתָ֖הּ וְכׇל־הֲמוֹנֶֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.