במעמקי השאול פוגש מלך מצרים את הלוחמים משאר אומות העולם, וכאשר אוֹתָם יִרְאֶה פַרְעֹה הוא וְנִחַם, כלומר ימצא תנחומים, עַל־כׇּל־הֲמוֹנֹה, על אובדן המוני עמו. נחמה זו נובעת מהטבע האנושי למצוא הקלה בצרה משותפת, שכן הוא רואה שגם עמים אחרים מוטלים בשאול בהיותם חַלְלֵי־חֶרֶב בדיוק כמו פַּרְעֹה וְכׇל־חֵילוֹ, צבאות עמו. לחלופין, ייתכן שתחושה זו נובעת מגאווה, שכן חללי האויב נחשבים כמי שנפלו בחרבו וכך הניצחון במערכה מיוחס לו. גישה שונה מעתיקה את הנבואה לאחרית הימים, ולפיה פרעה מתנחם במפלתן של אומות הנצרות לאחר שראה כי ה' הקים את נקמתו בהן.
יחזקאל, פרק ל״ב, פסוק ל״א
אוֹתָם֙ יִרְאֶ֣ה פַרְעֹ֔ה וְנִחַ֖ם עַל־כׇּל־הֲמוֹנֹ֑ה חַלְלֵי־חֶ֙רֶב֙ פַּרְעֹ֣ה וְכׇל־חֵיל֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.