נבואה זו היא שיר אבל מובהק שעתיד להישמע בקול נהי, ולכן מודגש כי קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ. הקינה משקפת תהליך חורבן הדרגתי, המתחיל בתבוסה של המצרים מחוץ לגבולם שעליה הם מקוננים בעצמם. בשלב השני האויב פולש למצרים ומפיל עמים נוספים שבאו לעזרתה, ואז בְּנוֹת הַגּוֹיִם, כלומר הנשים המקוננות, קהילות העמים או תושבי כפריהם, תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ. לבסוף החורבן הופך לשממה מוחלטת ללא ניצולים מצרים, ורק אומות העולם נותרות כדי להשמיע את הקינה הייחודית שנוצרה אך ורק עַל־מִצְרַיִם וְעַל־כָּל־הֲמוֹנָהּ.
יחזקאל, פרק ל״ב, פסוק ט״ז
קִינָ֥ה הִיא֙ וְק֣וֹנְנ֔וּהָ בְּנ֥וֹת הַגּוֹיִ֖ם תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֑הּ עַל־מִצְרַ֤יִם וְעַל־כׇּל־הֲמוֹנָהּ֙ תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֔הּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.