נבואות התוכחה והמשא על אומות העולם מופיעות לעיתים במקרא כשהן מקובצות יחד על פי נושאן המרכזי, ולאו דווקא על פי סדר התרחשותן הכרונולוגי. כך גם נבואה זו, הממשיכה את רצף הנבואות הקודמות שעסקו במפלת פרעה ומצרים, שובצה במקום זה בשל הקשרה הענייני, למרות שניתנה במועדים משתנים ולא ברצף היסטורי ישיר לנבואות שקדמו לה [אברבנאל].
ציון הזמן המדויק הפותח את הנבואה, בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מתייחס על פי הגישה המרכזית בקרב הפרשנים לשנות מלכותו של המלך צדקיהו, מועד המציין בדיוק שנה אחת לאחר חורבן ירושלים. מנגד, יש המבארים כי מניין השנים כאן מחושב מאז גלות יהויכין [ביאור שטיינזלץ]. התאריך ממשיך ומפרט כי הנבואה ניתנה בִּשְׁנֵי־עָשָׂר חֹדֶשׁ, הלוא הוא חודש אדר [ביאור שטיינזלץ].