חורבן הארץ ושממונה מתוארים כאן דרך תמונה פסטורלית לכאורה של מים שקטים, הנובעת למעשה מהיעדר מוחלט של חיים. המילה אַשְׁקִיעַ מבטאת נפילה ושקיעה של דבר כלפי מטה אל תוך העומק [מצודת ציון]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה לבוץ ולסחף שישקעו לקרקעית הנהר. מכיוון שהארץ תתרוקן לחלוטין, לא תהיה כל פעילות במים; בני אדם ובהמות לא יחצו את הנהרות ויעכירו אותם ברגליהם, וספינות לא ישוטו בהם [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. רד"ק מציע רובד נוסף למילה אַשְׁקִיעַ, ולפיו המים יישארו עמוקים וישקעו במקומם משום שלא יהיה מי שישאב אותם כדי להשקות את השדות והגנים.
כתוצאה מהיעדר התנועה במים, וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן אוֹלִיךְ – הנהרות יזרמו בנחת וללא הפרעה, ומימיהם יהיו זכים, נקיים וצלולים כמו שמן מזוקק. לצד הפירוש הפיזי של הפסוק, קיים גם פירוש אלגורי הרואה בתיאור זה משל מדיני. לפי פירוש זה, הנהרות השקטים מסמלים את השקטת אומות העולם והחרבת ממלכותיהן, כאשר מלכיהן יובלו בשלווה וללא התנגדות [רד"ק].