מפלתו של פרעה, ושל מצרים כולה, מתוארת כחורבן מוחלט ומשפיל שבו פגרי ההרוגים יפוזרו בכל עבר, מפסגות ההרים ועד למעמקי העמקים.
האיום וְנָתַתִּי אֶת־בְּשָׂרְךָ עַל־הֶהָרִים אינו מכוון לפרעה לבדו, אלא לבשרם של כל חללי עמו וצבאו [רד"ק]. הפרשנים מציעים שני הסברים להגעת הגופות אל פסגות ההרים: ייתכן שהמצרים ינסו לברוח ולמצוא מחסה בהרים, אך ייהרגו שם [רד"ק], או שחיות טרף ועופות השמיים ישאו את פגריהם אל ההרים כדי לאכול אותם שם [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם].
בחלקו השני של הפסוק נאמר וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ. המילה הַגֵּאָיוֹת מתארת עמקים עמוקים [מצודת ציון], אך סביב פירוש המילה רָמוּתֶךָ מציגים הפרשנים מספר גישות שונות, המאירות זוויות שונות של תבוסה והשפלה.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה נגזרת מלשון רוממות וגאווה. מצרים הייתה אומה רברבנית שראתה בעצמה את נציגת העולם התרבותי, והתגאתה בצבאותיה העצומים [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. כעת, כל אותה גאווה תתרסק אל העמקים, ופרעה יסיים את דרכו כפגר מובס ומושפל שאינו יכול עוד להתגאות [מצודת דוד, מצודת ציון]. פירוש אחר הקשור לשורש ר.ו.ם מתייחס לגובה פיזי, ומתאר כי העמקים יתמלאו בכל כך הרבה פגרים מצבאות מצרים, עד שערימות ההרוגים ירומו ויגבהו כלפי מעלה מתוך העמק [רד"ק].
מנגד, יש המפרשים את המילה מלשון השלכה, כלומר הגופות הרבות שיושלכו אל תוך העמק [רש"י]. גישה נוספת ושונה לחלוטין גורסת כי המילה קשורה לרימה ותולעה. לפי פירוש זה, העמקים יתמלאו בתולעים שייווצרו מן הפגרים הרבים המוטלים בהם [רש"י, מלבי"ם].