במעמקי השאול שוכנות המעצמות הגדולות של העבר, לאחר שהובסו וירדו מגדולתן. המוני הלוחמים שהרכיבו את האימפריה האשורית בארץ החיים, מוצאים את עצמם כעת יחד בארץ המתים, כשהם קבורים זה לצד זה לאחר תבוסה צבאית מוחלטת.
המילה שָׁם מתפרשת בשתי דרכים. הגישה המרכזית [רש"י, ביאור שטיינזלץ] רואה בכך תיאור של ירידת אשור, המעצמה הקודמת שהובסה בידי הבבלים, אל תוך השאול והגיהינום. לעומת זאת, יש המפרשים מילה זו כתיאור של שדה הקרב הפיזי שבו נפלה אשור [מצודת דוד]. יחד עמה נמצא וְכָל קְהָלָהּ, המייצג את ההמון הגדול וקהל העם של ארץ אשור שהיה קשור אליה בחייה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
לגבי הצירוף סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו, הפרשנים מציעים מספר כיוונים. יש המסבירים כי אותו המון שהקיף את אשור בעולם הזה, מקיף אותה כעת גם בארץ המתים. קבריהם מוכנים להם בתוך השאול עצמו, וממנו הם לא יצאו לעולם למנוחה בקבר רגיל [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, פרשנים אחרים קושרים פסוק זה למפלתה העתידית של מצרים, ומסבירים כי קברי המון אשור יהיו סמוכים ויקיפו את קבריהם של פרעה והמונו [רד"ק, מצודת דוד].
סופם של כל אלו אחיד וטרגי, שכן כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב. כלומר, כל הנקברים באותו מקום מצאו את מותם באלימות במהלך הקרב, ואף לא אחד מהם מת מיתה טבעית [מצודת דוד].