הנבואה משתמשת בדימוי של חשיכה מוחלטת כדי להמחיש את עוצמת האסון העתיד לבוא על מצרים. דרך משל, תחושת החורבן מתוארת כקדרות קוסמית, שכן מטבע הדברים, כאשר אדם שרוי בצרה גדולה, נדמה לו שכל העולם סביבו החשיך [רד"ק].
על פי הפשט, ההכרזה כׇּל־מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם מתייחסת לכל הכוכבים המאירים [מצודת דוד], או באופן ספציפי לחמשת כוכבי הלכת המאירים על הארץ [רד"ק]. הבטחת ה' אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ אינה מתארת רק הסתרה זמנית של האור על ידי עננים, אלא כיבוי מוחלט של מקור האור בשמיים עצמם. כתוצאה מכך, וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל־אַרְצְךָ מצביע על חושך גמור ואפלה מוחלטת, ולא רק על יום מעונן וקודר [מלבי"ם].
לצד הפירוש הפיזי, ישנה גישה הרואה בגרמי השמיים סמל לכוחות רוחניים. לפי גישה זו, מאורי האור מסמלים את שרי המעלה והמלאכים המליצים זכות על מצרים, וקדרותם מבטאת את אובדן ההגנה הרוחנית שלהם [רש"י]. בין אם מדובר בחושך פיזי או בנפילת שרי המעלה, החשיכה המוחלטת משמשת משל לחורבנה הסופי של מצרים, שיהפוך לשממה עולמית [מלבי"ם].