לאחר שימוש בדימויים ציוריים, הנבואה עוברת כעת לשלב ההסבר המפורש והישיר של גזר הדין. מפרשים מרכזיים מציינים כי פסוק זה מהווה את נקודת המעבר מן המשל אל הנמשל ההיסטורי [מלבי"ם, אברבנאל]. האזהרה מופנית כעת באופן ישיר ונוקב כלפי פרעה מלך מצרים [מצודת דוד, אברבנאל].
כאשר הנביא אומר תְּבוֹאֶךָ, הכוונה היא שהמלחמה תבוא עליך ותכה בך [מצודת דוד, רד"ק]. משמעותה של "חרב מלך בבל" היא הפלישה הצבאית הממשית של נבוכדנצר. פלישה זו תתרחש כאשר פרעה יימצא מחוץ לגבולות ארצו, ואז מלך בבל יכה בו ויהרוג את צבאותיו [מלבי"ם]. מתקפה זו לא תבוצע על ידי מלך בבל לבדו, אלא יצטרפו אליו מלכים ושרים רבים שיעלו עמו כדי להביא חורבן על מצרים [אברבנאל].