האימפריה העוצמתית, שבעבר הטילה אימה על העולם, מוצאת את עצמה כעת מושפלת, חסרת אונים וקבורה בקבר אחים המוני.
התיאור בְּיַרְכְּתֵי־בוֹר מתייחס למעמקי הבור או לקצהו [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מיקום זה אינו מקרי, אלא נועד להמחיש את אובדנם המוחלט והנצחי בירידתם לשאול תחתית [רד"ק]. קבורה זו אופיינית להמוני חללי מלחמה המושלכים יחד אל תחתיתה של חפירה עמוקה, בניגוד לאדם שמת על מיטתו וזוכה לקבר יחיד סמוך לפני הקרקע [מצודת דוד].
לגבי המילים וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ, הפרשנים דנים באופן שבו מצטרפים העמים השונים בשאול. יש המפרשים כי אין הכוונה לקבורה פיזית באותו המקום, אלא לגורל משותף של המוני ההרוגים ממצרים ומאשור שנופלים בחרב זה בדומה לזה [רד"ק]. מנגד, יש המסבירים כי קהל ההרוגים של מצרים מתקבץ כעת סביב קבריהם הקדומים של חיילי אשור, שנפלו עוד בימי חזקיהו, וכך הם חולקים יחד את עונשם בתוך השאול [מלבי"ם, מצודת דוד].
סיבת עונשם טמונה בכך שאֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּית, כלומר, הביאו שבר, הרס ומורא [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ] בְּאֶרֶץ חַיִּים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי "ארץ חיים" היא ארץ ישראל. אשור מקבלת את גמולה המלא משום שהרעה לישראל והגלתה את עשרת השבטים, וארץ ישראל זכתה לכינוי זה משום שבה עתידים המתים לקום לתחייה [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם]. גישה אחרת מציגה פירוש אוניברסלי יותר, לפיו בעלי הכוח שהטילו אימה על בני אדם בעודם בחיים, מוצאים את עצמם כעת בזויים בארץ המתים [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].