יחזקאל, פרק ל״ב, פסוק י״ח

ה' מצווה על הנביא לשאת נבואת חורבן בסגנון של קינה ויללה, ולכן אומר לו נְהֵה על מצרים, אף על פי שאינו מתאבל עליה באמת. בכוח דיבורו הנבואי על הנביא לתאר את נפילתה הוודאית ועל ידי כך וְהוֹרִדֵהוּ אותה מגדולתה אל האבדון. תהליך זה יתחיל בממלכת מצרים אוֹתָהּ, אך אליה יצטרפו קהילות וממלכות חזקות, שהן וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם, שיבואו לעזרתה במלחמה גדולה עתידית וייפלו יחד איתה כחללים. כל אותן אומות יאבדו את שמן ויירדו אל הקבר ועולם המתים, המתוארים כ־אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת וכן יוֹרְדֵי בוֹר, תבוסה צבאית המהווה גם עונש רוחני של ירידה לגיהינום למי שמכחיש את הנבואה.