יחזקאל, פרק ל״ב, פסוק י״ח

קרה לכם פעם שבניתם ארמון חול ענק וחזק על שפת הים, ופתאום בא גל ושוטף אותו עד שלא נשאר ממנו זכר? זה בדיוק מה ש־ה׳ מראה לנביא יחזקאל על ממלכת מצרים העצומה. ה׳ אומר ליחזקאל נְהֵה, כלומר תשמיע קול של בכי וקינה. יחזקאל לא באמת עצוב על מצרים, אלא רק משתמש במנגינה של שיר עצוב כדי לספר על הסוף שלה. דרך המילים שלו, יחזקאל צריך לומר נבואה שבה הוא וְהוֹרִדֵהוּ, כלומר מוריד את מצרים מהגדולה ומהכוח שלה. המילה אוֹתָהּ מכוונת למצרים עצמה, שתהיה הראשונה לאבד את המעמד שלה. אבל מצרים לא תיפול לבד. יחד איתה ייפלו גם וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם, שזה אומר קהילות של עמים אחרים שהם חזקים מאוד. כל העמים האלה יבואו לעזור למצרים במלחמה גדולה שתקרה בעתיד, אבל בסוף כולם יאבדו את הכוח שלהם. לאן הם נופלים? אל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת וגם להיות יוֹרְדֵי בוֹר. הכוונה היא שהם יירדו אל הקבר והשם שלהם יישכח מההיסטוריה. ממש כמו ארמון החול שנעלם, כך גם הממלכות החזקות האלה יאבדו את כל מה שהיה להן.