יחזקאל, פרק ל״ב, פסוק כ״ו

חשבתם פעם מה קורה לממלכות ענקיות וחזקות שמשתמשות בכוח שלהן כדי לעשות דברים רעים? הנביא יחזקאל רואה חזון על עמים חזקים מאוד שהפסידו במלחמה ואיבדו את כל כוחם. עכשיו הוא מספר על העמים מֶשֶׁךְ ותֻּבַל, שהם צבאות חזקים כמו הצבאות של גוג ומגוג שעתידים להילחם. הנביא מתאר את המפלה שלהם ואומר וְכָל־הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ, כלומר ההמון הענק של החיילים שלהם הפסיד ונקבר יחד. הם מתוארים במילים כֻּלָּם עֲרֵלִים כדי להדגיש את הרשעות שלהם ואת סופם הבזוי, והם נקראים מְחֻלְלֵי חֶרֶב כי הם נפלו בקרב מול חרבות האויב. ולמה הם קיבלו עונש כזה כבד? התשובה היא כִּי־נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים. העמים האלה השתמשו בכוח שלהם כדי להפחיד אחרים, לזרוע הרס ולהרע לעם ישראל, והם אפילו עזרו להחריב את בית המקדש של ה'. לכן, בסופו של דבר, הכוח שלהם נעלם.