תארו לעצמכם נהר ענק שעולה על גדותיו ומשקה ברכות את כל השדות שסביבו. במצרים העתיקה, נהר היאור היה עושה בדיוק את זה. מכיוון שמצרים היא ארץ מישורית ושטוחה, מי היאור היו עולים וצפים כדי להשקות את האדמה בטבעיות. לכן מצרים נקראת אֶרֶץ צָפָתְךָ, כלומר ארץ שהמים מציפים אותה, מילה שמגיעה מהשורש לצוף. ממש כפי שארץ ישראל נקראת "ארץ זבת חלב ודבש" על שם השפע שבה, כך מצרים תוארה על שם המים המציפים אותה לטובה.
אבל כעת מתואר עונש שמשנה את הטבע המיוחד של הארץ. במקום מים חיים וטובים, תגיע מלחמה. הארץ תושקה מִדָּמְךָ, כלומר תתמלא בצער ובכאב בעקבות המפלה הקשה בקרב. כדי להמחיש עד כמה התבוסה תהיה גדולה, מתואר שההצפה הזו תעלה ותגיע אפילו אֶל הֶהָרִים הגבוהים. כמובן שזו הגזמה שנועדה לעזור לנו לדמיין אירוע עצום ובלתי נתפס בגודלו.
החורבן יגיע גם אל מקורות המים עצמם. ערוצי הנחלים שבהם המים זורמים בדרך כלל בחוזקה, שנקראים וַאֲפִקִים, כבר לא יזרמו כרגיל. נאמר עליהם כי הם יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ, כלומר הם יתמלאו לגמרי בעקבות המלחמה, עד שהמים עצמם ישתנו והזרימה הטבעית והטובה שלהם תיעצר לחלוטין.