יחזקאל, פרק ל״ו, פסוק כ״ז

השלב המשלים בטהרת עם ישראל לעתיד לבוא יתרחש כאשר ה' יעניק להם כוח רוחני פנימי, כך שוְאֶת־רוּחִי תשרה עליהם כרוח הקודש וכנבואה, או כטבע אנושי חדש הנוטה מעצמו לקדושה. הבטחה זו, וְעָשִׂיתִי, מתארת התעוררות אלוהית שתגרום לעם לקיים את התורה מתוך שינוי פנימי, כך שיצר הרע יוסר או שהטבע עצמו ימנע מהם לחטוא בפועל. מתוך טהרה זו אֵת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, והעם יקיים בחשק עצום ובתמידיות דווקא את המצוות שאין להן הסבר שכלי, אך ורק לשם ה'. כאשר וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם באופן טבעי ורציף, יזכו בני ישראל לשבת בארצם לבטח וללא חשש מגלות, מתוך שפע חקלאי שיסיר מהם כל חרפת רעב.