יחזקאל, פרק ל״ו, פסוק י״ט

ה' העניש את עם ישראל בגלות כתוצאה ישירה והולמת של מעשיהם הרעים וטומאתם, ולכן כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים. תהליך ההרחקה מן הארץ נעשה בהדרגה: בתחילה וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם, כלומר פיזור בין האומות, ומשם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת, שלב קשה יותר של דחיפה ופיזור חזק אל ארצות רחוקות. אף על פי שהעונש ניתן בדין ובצדק, הפיזור בגלות גרם לחילול שם ה'. הגויים שראו את ישראל מפוזרים לא הבינו כי מדובר בעונש על חטאים, אלא הסיקו בטעות כי ה' אינו מסוגל להגן על עמו ולהושיעו.