הנבואה טומנת בחובה הבטחה לשינוי מהותי בטבעה של הארץ, ממקום הגובה קורבנות למקום של חיים וביטחון. באשר להבטחה אדם לא תאכלי עוד, קיימים שני כיווני פירוש. גישה אחת מסבירה כי מדובר בהבטחה להסרת המוות והמחלות מן הארץ [מלבי"ם]. גישה אחרת מבארת שכאשר עם ישראל ישוב לארצו, הוא לא יושמד וייכחד בה יותר [מצודת דוד].
לגבי חציו השני של הפסוק, וגוייך לא תשכלי עוד, יש הרואים בו כפל לשון שנועד לחזק את ההבטחה הראשונה במילים אחרות [מצודת דוד]. מנגד, יש המעניקים לחלק זה משמעות לאומית והיסטורית נפרדת, ומפרשים כי זוהי הבטחה לכך שלא תתרחש עוד גלות [מלבי"ם].
הפרשנים עומדים על ההבדלים שבין הכתיב לקרי בפסוק זה. המילה וגוייך נכתבת במסורת חסר ("וגויך") אך נקראת ברבים. בנוסף, המילה תשכלי נקראת באות שי"ן, מלשון שכול ואובדן, אך נכתבת תכשלי באות כ"ף, מלשון מכשול [מנחת שי, רד"ק]. עם זאת, משמעותן של שתי הגרסאות קרובה מבחינה רעיונית, שכן התרגום הארמי מפרש את המילה הכתובה במשמעות של כליה והשמדה [רד"ק].