ה' מצהיר בשבועה חמורה כי העמים השכנים יחוו בעצמם תבוסה והשפלה. הפרשנים מסכימים כי הביטוי אני נשאתי את ידי, וכן המילים אם לא, משמשים כדרך שבועה ומבטאים גזר דין אלוהי מוחלט. שבועה זו מופנית כלפי הגויים אשר לכם מסביב, כלומר העמים המקיפים את ישראל. ה' מבטיח כי המה כלימתם ישאו, ובסופו של דבר אותם עמים הם אלו שיסבלו ויישאו את הבושה והכלימה הראויה להם. עונש זה בא לידי ביטוי היסטורי כאשר נבוכדנצר החריב את כל העמים הללו [מלבי"ם].
יחזקאל, פרק ל״ו, פסוק ז׳
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אֲנִ֖י נָשָׂ֣אתִי אֶת־יָדִ֑י אִם־לֹ֤א הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לָכֶ֣ם מִסָּבִ֔יב הֵ֖מָּה כְּלִמָּתָ֥ם יִשָּֽׂאוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.