אומות העולם לועגות לארץ ישראל וטוענות כלפיה כי אֹכֶלֶת אָדָם אָתְּ, כלומר שהיא ארץ המשחיתה ומאבדת את יושביה פעם אחר פעם, כפי שקרה לעמים הכנעניים ולאחר מכן לבני ישראל. הביטוי וּמְשַׁכֶּלֶת גּוֹיַיִךְ מדגיש טענה זו ומתאר את הארץ כאם השוכלת את ילדיה, בין אם באובדן יחידים ממחלות ורעב בזמן הגלות, ובין אם בהגליית אומה שלמה בעבר כפי שמעידה המילה הָיִית. מנגד, יש המפרשים כי הפסוק כלל אינו פונה לארץ אלא לעם ישראל בגלות, והמילים אֹכֶלֶת אָדָם רומזות לעלילות הדם השקריות שלפיהן היהודים פוגעים באומות שמארחות אותם. מול טענות אלו, מבטיח ה' לנקום את נקמת עמו ולהסיר מהם את הבושה והכזב לחלוטין.
יחזקאל, פרק ל״ו, פסוק י״ג
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֚עַן אֹמְרִ֣ים לָכֶ֔ם אֹכֶ֥לֶת אָדָ֖ם (אתי) [אָ֑תְּ] וּמְשַׁכֶּ֥לֶת (גויך) [גּוֹיַ֖יִךְ] הָיִֽית׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.