עזרא, פרק ה׳, פסוק י״ז

תארו לעצמכם שמישהו אומר לכם שקיבל אישור מיוחד לעשות משהו, אבל אין לכם שום דרך לבדוק אם זה נכון. מה הייתם עושים? זה בדיוק מה שקרה לתתני ולחבריו. תתני היה מושל של אזור ענק והיה עסוק מאוד, ולכן לא היו אצלו המסמכים שהוכיחו אם ליהודים באמת מותר לבנות את המקדש. בסוף המכתב הרשמי שהם שולחים למלך פרס, הם מבקשים ממנו לבדוק את הנושא בעצמו. הם כותבים וּכְעַן הֵן עַל־מַלְכָּא טָב, כלומר, עתה, אם הדבר טוב בעיני המלך והוא מסכים לכך, הם מבקשים שיִתְבַּקַּר, שהעניין יחופש וייבדק היטב. הם מציעים לערוך את החיפוש בְּבֵית גִּנְזַיָּא דִּי־מַלְכָּא תַמָּה דִּי בְּבָבֶל, שזהו בית האוצר של המלך בבבל, מקום שבו שמרו את כל המסמכים וספרי הזיכרונות של הממלכה. מטרת החיפוש היא לברר הֵן אִיתַי דִּי־מִן־כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא שִׂים טְעֵם, האם באמת קיים מסמך או ציווי ישן מהמלך כורש הראשון, שמאשר כי יצאה ממנו רשות לבנות את בית ה' בירושלים. לסיום, הם חותמים בבקשה וּרְעוּת מַלְכָּא עַל־דְּנָה יִשְׁלַח עֲלֶינָא, כלומר הם מבקשים שהמלך ישלח אליהם חזרה מכתב ובו יודיע במפורש מהי החלטתו ורצונו, והאם הוא מסכים שימשיכו לבנות את הבית או לא.