קרה לכם פעם שאיבדתם אישור חשוב מאוד והייתם צריכים להפוך את כל החדר כדי למצוא אותו? משהו דומה קרה בממלכת פרס. המלך דריוש מקבל מכתב שבו שואלים אותו האם ליהודים יש באמת אישור לבנות את בית המקדש. בֵּאדַיִן, כלומר בדיוק אז, ברגע שהמכתב מגיע לידיו, המלך שָׂם טְעֵם, שזה אומר שהוא מוציא פקודה רשמית לפתוח בחקירה. הוא מצווה: וּבַקַּרוּ, חפשו ובדקו היטב את העניין. החיפוש נערך בְּבֵית סִפְרַיָּא, ספריית הממלכה, המקום דִּי גִנְזַיָּא שבו שומרים את האוצרות והמסמכים היקרים ביותר. המילה מְהַחֲתִין מסבירה ששם היו מונחים כל אותם דברים חשובים.
החיפוש מתחיל קודם כל בְּבָבֶל, וזה קצת מעורר פליאה, כי ידוע שבסוף המסמך נמצא בכלל במקום אחר שנקרא מדי. איך זה יכול להיות? פעם בבל הייתה עיר הבירה, ושם באמת שמו את ההצהרה המקורית של המלך כורש שהרשה ליהודים לבנות את המקדש. אבל כשהמלך אחשורוש עלה לשלטון, הוא העביר את עיר הבירה לשושן, והמכתב החשוב שהיה בבבל פשוט אבד. יש מפרשים שמסבירים שהמן הרשע השמיד את המכתב בכוונה כדי לפגוע ביהודים ולעצור את הבנייה. אבל אל דאגה, בהשגחת ה' נשמרה מגילה קטנה עם תקציר של ההוראה בעיר אחרת במדי. המגילה הזאת נשמרה בתוך ספר הזיכרונות, מקום בטוח שהמן לא יכול היה להגיע אליו, וכך היא התגלתה מחדש ואיפשרה ליהודים להמשיך לבנות את בית המקדש.