יצא לכם פעם לנסות לבנות משהו גדול, וגיליתם שאתם צריכים גם עזרה מחברים וגם הרבה ציוד כדי לסיים אותו? מלך פרס הבין שזה בדיוק מה שהיהודים צריכים כדי לבנות את בית ה', והוא מחליט לעשות מעשה. המלך מוציא פקודה ישירה שנקראת וּמִנִּי שִׂים טְעֵם. הוא פונה לפקידים שלו ומצווה עליהם לְמָא דִי תַעַבְדוּן עִם שָׂבֵי יְהוּדָיֵא, כלומר עד עכשיו ביקשו מכם רק לשבת בשקט ולא להפריע, אבל עכשיו אתם חייבים לקום ולעזור ממש לזקני היהודים אִלֵּךְ, שפירושו פשוט אלה, לבנות את המקדש.
כדי שהבנייה תצליח, צריך גם לשלם על החומרים ועל העבודה. המלך קובע שהכסף יגיע וּמִנִּכְסֵי מַלְכָּא דִּי מִדַּת עֲבַר נַהֲרָה. במקום לחכות שהכסף יגיע מרחוק, מהארמון של המלך, וסתם יעכב את העבודה, המלך מחליט להשתמש בכספי המיסים שנאספים ממש קרוב, באזור שנקרא עבר הנהר. המלך דורש שהכסף יינתן לבונים אׇסְפַּרְנָא נִפְקְתָא תֶּהֱוֵא מִתְיַהֲבָא, שזה אומר לתת את כל הוצאות הבנייה מהר מאוד, בזריזות, בצורה שלמה ובלי שום איחור. ולמה הכל צריך לקרות כל כך מהר? דִּי לָא לְבַטָּלָא, פשוט כדי שהפועלים לא יצטרכו להפסיק את העבודה שלהם ולהתבטל רק בגלל שחסר להם כסף.