עזרא, פרק ו׳, פסוק י״ב

תארו לעצמכם שאתם בונים משהו חשוב מאוד, ורוצים לוודא שאף אחד לא יפריע לכם או יהרוס את מה שבניתם. זה בדיוק מה שעושה המלך דריוש כשהוא מסיים את המכתב שלו לשרי הממלכה, כדי להגן על בניין בית המקדש השני. הוא מבקש שוֵאלָהָא דִּי שַׁכִּן שְׁמֵהּ תַּמָּה, כלומר ה' ששיכן את שמו בבית המקדש, יְמַגַּר, יפיל ויוריד מהשלטון, כָּל מֶלֶךְ וְעַם דִּי יִשְׁלַח יְדֵהּ לְהַשְׁנָיָה לְחַבָּלָה בֵּית אֱלָהָא דֵךְ דִּי בִירוּשְׁלֶם, שזה אומר כל מנהיג או אומה שינסו לשנות את פקודת המלך ולהרוס את בית ה'. למה דריוש מבקש מה' לטפל בהם בעצמו? כי הוא מבין שיש בעולם מלכים ועמים שהוא פשוט לא שולט עליהם, ולכן הוא משאיר את הטיפול בהם לה' השוכן בירושלים. בסוף המכתב, המלך נותן הוראה מעשית ותקיפה ואומר: אֲנָה דָרְיָוֶשׁ שָׂמֶת טְעֵם, אני דריוש נתתי פקודה, שאָסְפַּרְנָא יִתְעֲבִד, כלומר שהבנייה תיעשה בזריזות וחיש מהר. הפקודה המהירה הזו מיועדת גם לפועלים, שיסיימו לבנות בלי לבזבז זמן, וגם לפקידים של המלך, שחייבים לספק מיד את כל החומרים שצריך לבנייה בלי שום עיכוב.