עזרא, פרק ו׳, פסוק ד׳

תארו לעצמכם שאתם מתכננים מבנה ענק וחשוב, איך הייתם דואגים שהוא יהיה חזק ויציב? המלך כורש נתן הוראות מדויקות מאוד איך לבנות מחדש את קירות בית המקדש. הוא ציווה לבנות את הקירות בשורות, שנקראות נִדְבָּכִין או וְנִדְבָּךְ. לפי התוכנית שלו, היו צריכות להיות תְּלָתָא, כלומר שלוש, שורות של אֶבֶן גְּלָל, שהן אבנים גדולות ויפות כמו אבני שיש. מעל שורות האבן, הוא ביקש לשים שורה אחת של אָע חֲדַת, שזה עץ חדש. הסדר הזה של אבנים ועץ חזר על עצמו שוב ושוב, כי זו שיטה שהופכת את הבניין לחזק במיוחד. האמת היא שגם שלמה המלך בנה ככה את בית המקדש הראשון, אבל היה הבדל גדול בכוונות שלהם. שלמה המלך בנה את המקדש באהבה לשם ה׳, ולכן הוא החביא את העץ בתוך הקיר וציפה אותו כדי לשמור עליו. לעומת זאת, לכורש היה מניע סודי. הוא ציווה לשים את העץ למטה ובלי ציפוי, מתוך מחשבה שאם יום אחד היהודים יחליטו למרוד בו, יהיה לו קל ומהיר יותר להרוס ולשרוף את המבנה. למרות התוכנית הנסתרת הזו, כורש גם דאג לעזור מאוד בבנייה. הוא קבע שכל וְנִפְקְתָא, כלומר כל ההוצאות והכסף שצריך בשביל לבנות את הבית, ישולמו במלואם. מאיפה יגיע כל הכסף? מִן־בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִב, הכול יינתן ישירות מתוך אוצר המלך עצמו.