הוראת המלך כורש לבניין המקדש קובעת כי הקירות ייבנו משלוש שורות של אבנים גדולות ומסותתות או אבני שיש, נִדְבָּכִין דִּי־אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא, ומעליהן או בחלקן הפנימי תשולב שורה אחת של עץ חדש, וְנִדְבָּךְ דִּי־אָע חֲדַת. שיטת בנייה זו נועדה להעניק חוזק רב לבניין ולחקות את אופן בניית המקדש הראשון, אך בניגוד לשלמה המלך שפעל לשם שמים, כורש הורה לשלב את העץ בתחתית המבנה וללא ציפוי. מטרתו הנסתרת הייתה לאפשר שריפה קלה ומהירה של המקדש במקרה שהיהודים ימרדו בו בעתיד. לצד הנחיות הבנייה, נקבע כי כל הוצאות צורכי הבית, וְנִפְקְתָא, ימומנו במלואן, והכסף יינתן ישירות מקופת אוצר המלך, כלומר מִן־בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִב.
עזרא, פרק ו׳, פסוק ד׳
נִדְבָּכִ֞ין דִּי־אֶ֤בֶן גְּלָל֙ תְּלָתָ֔א וְנִדְבָּ֖ךְ דִּי־אָ֣ע חֲדַ֑ת וְנִ֨פְקְתָ֔א מִן־בֵּ֥ית מַלְכָּ֖א תִּתְיְהִֽב׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.