מיד לאחר השלמת בניין בית המקדש בחודש אדר, היהודים ששבו מן הגלות, הם בְנֵי־הַגּוֹלָה, התפנו לחגוג אֶת־הַפָּסַח. הם קיימו את החג מיד בחודש ניסן העוקב, הלוא הוא הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. יכולתו של העם לחגוג במועד המקורי, בדיוק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בחודש, התאפשרה בזכות היטהרותם המשותפת של הכוהנים והלויים. אילו היו נותרים בטומאתם, כגון בטומאת מת, היה עליהם להידחות ולקיים את פסח שני במועד מאוחר יותר.
עזרא, פרק ו׳, פסוק י״ט
וַיַּעֲשׂ֥וּ בְנֵי־הַגּוֹלָ֖ה אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.