עזרא, פרק ו׳, פסוק י״א

גזרת מלך רשמית קובעת כי וּמִנִּי שִׂים טְעֵם, כל אדם שיעז לשנות או לבטל את הצו המלכותי לבניית המקדש, קרי דִּי כׇל־אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה, צפוי לענישה מרתיעה. כצעד ראשון, יִתְנְסַח אָע מִן־בַּיְתֵהּ, כלומר קורת עץ תיעקר מתוך ביתו של הפושע עצמו כדי להעצים את האיום. קורה זו תשמש כעמוד שעליו יומת וייתלה הפושע בפתח ביתו, כך שוּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי, ויש המסבירים שהכוונה היא שהקירות והעמודים הזקופים של הבית ייהרסו ויקרסו. לבסוף, וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל־דְּנָה, ביתו יוחרב ויהפוך להפקר עבור בהמות, עד שיתמלא בגללים ויהפוך למזבלה ולמקום טינופת כאות קלון.