הוראה מלכותית נחרצת יוצאת מאת המלך אל פקידיו להפסיק כל הפרעה בבניית המקדש. המלך מצווה עליהם שְׁבֻקוּ, כלומר הניחו ועזבו את ההתערבות לַעֲבִידַת בֵּית־אֱלָהָא דֵךְ, עבודת בית ה' הזה. מעתה עוברת סמכות הבנייה אל ההנהגה המקומית, הלא הם פַּחַת יְהוּדָיֵא, מושל היהודים, וּלְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא, זקני העם. בין אם ההוראה דורשת מהפקידים למסור את המלאכה למנהיגים, ובין אם היא מצווה ישירות על המושל והזקנים לפעול יחד או בנפרד, התוצאה המשותפת ברורה. ההנהגה היהודית היא זו שיִבְנוֹן את מקדש ה' עַל־אַתְרֵהּ, על מקומו.
עזרא, פרק ו׳, פסוק ז׳
שְׁבֻ֕קוּ לַעֲבִידַ֖ת בֵּית־אֱלָהָ֣א דֵ֑ךְ פַּחַ֤ת יְהוּדָיֵא֙ וּלְשָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ יִבְנ֥וֹן עַל־אַתְרֵֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.