עזרא, פרק ו׳, פסוק ו׳

המלך דריוש שולח כְּעַן, כלומר כעת, פקודה נחרצת אל תַּתְּנַי המכהן בתור פַּחַת אזור עֲבַר־נַהֲרָה, היא ארץ ישראל הנמצאת מעברו השני של הנהר ביחס ליושבי בבל. ההוראה מופנית גם אל שְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן, שהם עמיתיהם ושאר סיעתם האֲפַרְסְכָיֵא, בין אם מדובר באנשים ממוצא פרסי ובין אם זהו תואר כבוד לגדולי מלכות המקורבים לשלטון. דריוש מזהיר אותם: רַחִיקִין הֲווֹ מִן־תַּמָּה, כלומר עליהם להתרחק משם, לא להתערב בבניית בית המקדש ולא להרפות את ידי הפועלים היהודים. מכיוון שחוק פרס ומדי אינו ניתן לביטול, וצו כורש המקורי לא דרש מהשרים לסייע אלא רק אפשר ליהודים לבנות בעצמם, על השרים לשמור על מרחק מוחלט ולהותיר את המלאכה באחריותם הבלעדית של מנהיגי היהודים ללא כל עזרה או הפרעה.