עזרא, פרק ו׳, פסוק י״ד

וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא, זקני היהודים ובהם עזרא וסיעתו, הובילו את בניין המקדש בהצלחה בזכות עידודם של הנביאים חגי וזכריה. ההצלחה נבעה בראש ובראשונה מִן־טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל, מגזירת ה' שפעל בהשגחה נסתרת והכווין את לבבות המלכים, במקום לחולל ניסים גלויים שנמנעו בשל חטאי העם. מבחינה מדינית הבנייה נעשתה וּמִטְּעֵם, ברשות מלכי פרס, שמעולם לא אסרו לחלוטין את המהלך אלא רק עיכבו אותו זמנית. הפסוק מונה את כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא, כאשר כורש החל בבנייה ודריוש השלים אותה; השם ארתחששתא משמש לרוב כתואר מלכותי כללי לדריוש, אך יש המזהים אותו כמלך נפרד שאישר מאוחר יותר את בניין החומות, או כאחשורוש שבימי שלטונו לא הושגה התקדמות בבנייה.