עזרא, פרק ה׳, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שמישהו שאל אתכם "מי הרשה לכם לעשות את זה?" וביקש לדעת בדיוק מי נתן לכם אישור? זה בדיוק מה שקרה ליהודים שבנו את בית המקדש. פקידים חשובים של השלטון הפרסי הגיעו לאתר הבנייה ורצו לדעת מי אחראי לפרויקט. הם שאלו אותם בארמית: מַן־אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא דִּי־דְנָה בִנְיָנָא בָּנַיִן, כלומר, מי הם שמות האנשים אשר בונים את הבניין הזה? היהודים לא נבהלו, והם עצמם מספרים לנו על כך ואומרים אֲמַרְנָא לְּהֹם, שפירושו אמרנו להם. אֱדַיִן, כלומר אז, הם ענו לפקידים שהם לא בונים על דעת עצמם, אלא תחת האחריות של המנהיגים הרשמיים שלהם, זרובבל והכוהן הגדול. המילה כְּנֵמָא, שמשמעותה כאשר נאמר, באה ללמד אותנו שהתשובה המלאה שהם ענו לא נכתבה כאן כדי לא לחזור על דברים פעמיים. התשובה המפורטת תופיע בהמשך הסיפור, בתוך מכתב רשמי שהפקידים ישלחו למלך.