עזרא, פרק ה׳, פסוק ד׳

אֱדַיִן, כלומר אז, התבצע בירור רשמי סביב הקמת המקדש, ועלתה השאלה מַן־אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא דִּי־דְנָה בִנְיָנָא בָּנַיִן, שפירושה מי הם שמות האנשים אשר בונים את הבניין הזה. המילים אֲמַרְנָא לְּהֹם, שמשמען אמרנו להם, מובנות על ידי חלק מהמפרשים כפנייתם של אויבי יהודה אל הבונים בדרישה לדעת מי אחראי לפרויקט. לעומת זאת, הגישה המרכזית מסבירה שהכותב היהודי מדווח כאן בגוף ראשון על תשובת הבונים לפקידי השלטון הפרסי. המילה כְּנֵמָא, שמתורגמת כאשר נאמר, רומזת שתשובתם המלאה של היהודים נכתבה בהמשך באיגרת למלך כדי למנוע כפילות. בתשובה זו הבהירו הבונים לפקידים כי אינם פועלים על דעת עצמם, אלא תחת סמכות ההנהגה הרשמית של זרובבל והכוהן הגדול.