פקידי השלטון פונים אל הבונים בדרישה לדעת את זהותם, במטרה לדווח על כך למלך. הפרשנים מסכימים כי המילים וְאַף שְׁמָהַתְּהוֹם מתורגמות כ"וגם את שמותיהם", והמילה לְהוֹדָעוּתָךְ משמעה "כדי להודיע לך".
חלקו השני של הפסוק, הפותח במילים דִּי נִכְתֻּב, מופיע כתוספת ביאור לחלקו הראשון, ומשמעו "אשר נכתוב אליך" [מצודת דוד].
באשר לזהות האנשים ששמותיהם נכתבים ונשלחים למלך, המכונים דִּי בְרָאשֵׁיהֹם, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר ברשימת השרים, המנהיגים וראשי הפועלים שעומדים בראש מפעל הבנייה. עם זאת, [רש"י] מציע רובד נוסף ומפרש כי הכוונה היא לאותם אנשים שקמו לבנות את הבית מעצמם, מיוזמתם ומכוח רשותם שלהם.