עם חידוש עבודות הבנייה של בית המקדש, הגיעו למקום פקידי ממשל כדי לחקור את פשר הפעילות. עצם המפגש הזה משקף את השגחת ה', שכן במקום שיבואו צריהם המרים של היהודים ויעצרו את הבנייה בכוח כפי שאירע בעבר, הגיעה הפעם משלחת רשמית שרק ביקשה לברר את הסמכות החוקית למעשיהם [מלבי"ם]. עם זאת, יש מי שרואה בעצם הגעתם ניסיון לקנתר ולהלשין על הבונים [רש"י].
המשלחת הונהגה על ידי תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר־נַהֲרָה, שהיה הנציב והשליט הממונה על המחוז הגדול שמעבר לנהר פרת. מסורת אחת מזהה אותו כיהודי מומר ובנו של רבשקה [רס"ג]. אליו נלווה שְׁתַר בּוֹזְנַי, שמו של אדם [מצודת ציון] שככל הנראה שימש כסגנו [ביאור שטיינזלץ], ויש המזהים אותו עם דמויות המוכרות ממגילת אסתר [רס"ג]. עמם הגיעו גם כְנָוָתְהוֹן, כלומר סיעתם, חבריהם ועמיתיהם לתפקיד.
הפקידים פונים אל הבונים ושואלים: מַן־שָׂם לְכֹם טְעֵם, כלומר, מי נתן לכם צו, רשות או גזירה לבנות? שאלתם נבעה מכך שבעבר ניתנה פקודה רשמית לעצור את הבנייה עד שיינתן אישור חדש, ואילו הרשות המקורית שנתן כורש כבר נשכחה באותה עת [רס"ג, מלבי"ם].
שאלת הפקידים מתייחסת לשני רכיבים בבנייה: בַּיְתָא דְנָה לִבְּנֵא, בניית הבית עצמו, וכן וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה אֻשַּׁרְנָא נגזרת מהמילה "שור" שמשמעותה חומה, והיא מתייחסת ליסודות או לחומות לְבֵנִים. דעות נוספות מפרשות מילה זו כארמון גדול, כמבנה העשוי מקורות עץ [רס"ג], או כריהוט של הבית [ביאור שטיינזלץ]. המילה לְשַׁכְלָלָה מתבארת כבקשת רשות לסיים, לכונן ולהשלים את המבנה [מצודת דוד, רלב"ג].